בעברית

ילדים בוגרים לאלכוהוליסטים ולמשפחות לא מתפקדות
ברוכים הבאים, אנחנו שמחים מאד שהגעתם, ההחלמה היא בהישג יד
מסורת שתיים
"לתכלית הקבוצה שלנו יש רק סמכות אולטימטיבית אחת – אלוהים אוהב כפי שהוא מתבטא במצפון הקבוצה. מנהיגינו הם משרתים מהימנים בלבד, הם אינם מושלים."

אחרי חיים שלמים של היתפסות לחוקים ותבניות כדי לוודא שלעולם לא אעשה שום טעות, היעדר המנהיגות הזה של מסורת שתיים זרק אותי לתוהו ובוהו רגשי. הייתי רגיל/ה לקבל פקודות ברורות, וזה נראה עדיף על היעדר הכוונה מוחלט. למי אפנה כדי לקבל תשובות מוחלטות כאשר אלה אינן בידי איש? איך כולם יכולים להיות צודקים כאשר יש כאלה פערים בין דעותיהם? איך הקבוצה יכולה לפתור בכלל משהו אם לפי המסורת אין אף אחד שמכריע ומקבל החלטות למען טובתה? איך אני, כמי שמגיע/ה מרקע של רדיפת טובת עצמי, בכלל יכול/ה להאמין, שמשהו יכול להיפתר ואכן ייפתר דרך מצפון קבוצה באופן מועיל לכולם?
למדתי לסמוך על חכמתה של מסורת שתיים כשחזיתי במו עיני איך היא עובדת. שוב ושוב ראיתי את הבלתי אפשרי קורה, אם הכנות של הקבוצה היא זו שהובילה. שוב ושוב ראיתי איך האחדות נוצרת מחדש, כשחברים ותיקים, שהנהיגו באמצעות דוגמה אישית ולא מתוך הפעלת סמכות, עוזרים לקבוצה לצלוח משברים.
למדתי לסמוך על חכמתה של מסורת שתיים כשחזיתי במו עיני איך היא עובדת. שוב ושוב ראיתי את הבלתי אפשרי קורה, אם הכנות של הקבוצה היא זו שהובילה. שוב ושוב ראיתי איך האחדות נוצרת מחדש, כשחברים ותיקים, שהנהיגו באמצעות דוגמה אישית ולא מתוך הפעלת סמכות, עוזרים לקבוצה לצלוח משברים.
הטעות שלי הייתה שהייתי צריכ/ה להפנים את הפרדוקס הזה. לא יכולתי לחשוב בצורה רוחנית מתוך דרכי החשיבה של אי-התפקוד. הייתי מוכרח/ה פשוט לקבל את האמת של עקרון זה, בין אם האמנתי בו ובין אם לא.
החלטת הקבוצה היא השתקפות של 'אלוהים אוהב' ורצונו שלו עבורנו. אף אחד אינו זה שאחראי או
שמחליט בקבוצות ACA שלנו. כולנו באמת משרתים מהימנים ללא כל סמכות לנהל את הקבוצה. כשמתעוררות שאלות, אנחנו מבקשים מצפון קבוצה כדי לקבל תשובה. הקבוצה שלנו תלויה בהשתתפות של כולם.
כשמתעוררת סוגיה שעשויה להשפיע על ACA, הקבוצה נקראת לקבל החלטת מצפון קבוצה, כדי לקבוע את דרך שבה יש לטפל בבעיה. "אלוהים אוהב" הוא אלוהים שדואג לקבוצה ומעודד את החלמתם של חבריה.
כקבוצה אנחנו שואפים ומצפים לשיתוף פעולה עם 'הכוח העליון' בהחלטותיה. כאשר מחליטים בעניין כלשהו, 'אלוהים האוהב' שלנו מתבטא בקבלת ההחלטות של חברי הקבוצה.
מצפון קבוצה משמעו שאנחנו מסכימים לשקף בדיונים או בהצבעה שלנו את רצונו של אלוהים. תוצאות המצפון נחשבות מבחינת הקבוצה כתשובה לגבי פעולה או הימנעות מפעולה, התשובה או ההכוונה מגיעות מאלוהים דרך חברי הקבוצה. כאשר אנחנו מקבלים החלטות, אנחנו "מתכווננים, נוכחים, מקשיבים, משתתפים, ומשחררים את התוצאות". לעתים קרובות מדי אנחנו מנסים לאכוף את הרצון העצמי שלנו על החלטה שבסופו של דבר צריכה להתקבל על ידי הצבעת הקבוצה. "מצפון קבוצה" היא פשוט ההצבעה של הקבוצה שגוברת על כל דעה פרטית.
מתקיים דיון ולאחריו הצבעה של מצפון הקבוצה. בהצבעה זו מתגבשת חכמה קולקטיבית. החכמה הקולקטיבית עדיפה על דעה פרטית, מכיוון שיש הרבה יותר סיכוי שהיא לא תהיה חד-צדדית. כאשר מתקבלת החלטה קבוצתית, אני תומכ/ת בה בין אם אני מסכימ/ה לה ובין אם לא. מצפון הקבוצה נחשב כביטוי של רצון אלוהים כפי שאנחנו מבינים את המושג אלוהים. כשאנחנו עומדים מול סוגיה כלשהי, לאמיתו של דבר מצפון הקבוצה הוא פשוט הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות.
תובנות ממסורת שתיים
הרבה חברים חדשים ב-ACA תוהים מי האחראי על הפגישות והקבוצות ומי מנהל אותן. זה טבעי כי יש לנו היסטוריה של פחד מדמויות סמכות או של היותנו דמויות סמכות. אנחנו עשויים להיות בדריכות-יתר לזהות את דמויות הסמכות בכל קבוצה, כדי שנוכל לשרוד כפי ששרדנו בילדות. אנחנו חושבים שבכך שנזהה את מי שאנחנו מאמינים שהם דמויות הסמכות, נוכל להסתגל כפי שעשינו כילדים בבית לא מתפקד. אבל ACA שונה מקבוצות ומארגונים אחרים. אין לנו חוקים שמאצילים סמכות או מבנה היררכי ארגוני של כוח. ACA שונה מהמשפחות שלנו.
לחדשים שבינינו, קל להסיק מסקנות שגויות אודות המבנה הארגוני הנינוח של ACA ; אם בפגישה יש הרבה מצטרפים חדשים, קל להם להניח שחברים ותיקים יותר יודעים הכול והם אלה שמנהלים את העניינים.
אם אלה אינם החברים הוותיקים יותר, אנחנו מסיקים שזה בוודאי מי שמנחה את הפגישה. אבל המנחה מתחלפ/ת לעתים קרובות. אולי מזכיר הקבוצה הוא זה שאחראי ומנהל, כי הוא זה שפותח את חדר הפגישה, מזמין ספרות וכותב פרוטוקול של פגישת השירות. אבל המזכיר כפוף להחלטות הקבוצה. "אז מי בכלל מנהל את ACA?" שאל פעם חבר חדש.
למרבה המזל, המסורת השנייה מזכירה לנו שהסמכות האמיתית שלנו בפגישות ACA ובעבודת השירות הוא "אלוהים אוהב כפי שהוא מתבטא במצפון הקבוצה". נדבר עוד על מצפון הקבוצה בהמשך, אבל לעכשיו, רק שימו לב שהמנהיגים שלנו – המנחים, המזכירים, נציגי הקבוצות וכו' – הם לא האחראיים שמנהלים. אף אחד איננו האחראי שמנהל את ACA. אנחנו כן בוחרים משרתים מהימנים שכפופים ישירות לאלה שאותם הם משרתים. אין להם שום כוח או סמכות. הם משרתים את החברותא ממוטיבציה של חמלה, אהבה וענווה.
לאלה שאולי מתפתים לרעיון שהם האחראיים שמנהלים את הפגישות או פגישות השירות, ACA נותנת הזדמנות ללמוד את המשמעות של שירות ב – ACA על ידי התבוננות במשרתים מהימנים אחרים ב – ACA. אלה לומדים במהרה את הערך של מתן שירות בִּ מְ קום לקיחת סמכות. רעיונות של שליטה והשפעה בתור האחראיים המנהלים מתחילים להתפוגג. רק אלוהים כפי שהוא מתבטא במצפון הקבוצה הוא האחראי שמנהל.
פגישות ACA חדשות לעתים קרובות מיוסדות על ידי אדם נחוש אחד, שלאחר מכן לוקח לעצמו את תפקיד המזכיר או הגזבר, מנהיג הקבוצה, ובאופן כללי רואה את עצמו כיודע כל בפגישה. במקרים רבים, מנהיגות כזאת נדרשת כאשר פגישה חדשה רק מתחילה להיווצר. אם אותו אדם הצליח, הפגישה במהרה מתחילה לגדול. אחרים בדרך כלל מקבלים ומחזקים את עמדת המנהיגות של אותו אדם, פשוט בגלל שמייסד הפגישה בדרך כלל מכיר איך הפגישה פועלת ויש לו את המפתח לחדר. בנקודה זו, אם מדובר במנהיג טוב, הוא מתחיל להפוך ממנהיג למשרת מהימן בעזרת התמקדות במסורת השנייה והידיעה ש'הכוח העליון' הוא הסמכות האולטימטיבית ב- ACA. המשרת המהימן מחפש דרכים איך לצרף כמה שיותר חברים חדשים לשירות בקבוצה. הוא או היא מבקשים בנימוס עזרה בסידור החדר, הזמנת ספרות או הכנת הכיבוד בפגישה. כל התפקידים הללו הם הזדמנויות לערב חברים בפגישה ולאפשר להם לקחת חלק בקבוצה.
המנהיג או המייסד של קבוצה חדשה מעודד גם אחרים לקחת תפקידי שירות בפגישה. נקבעת פגישת שירות כדי לדון בתפקידים של מזכיר, גזבר או נציג קבוצה. המשרת המהימן החכם יודע להימנע מלשמור על אחיזה הדוקה במושכות הפגישה או הקבוצה. הוא או היא יודעים שמעורבות בפגישה מובילה לשינוי משמעותי עבור היחיד.
מכיוון שמייסד הפגישה עשה עבודה טובה, סביר להניח שייבחרו בו להמשיך באחד מתפקידי ההנהגה.
באותו רגע, מייסד הפגישה עובר מלהיות מנהיג עקב צורך, למשרת מהימן שנבחר על ידי חברי הקבוצה. מעבר זה ממייסד למשרת מהימן נבחר הוא מעבר עדין אבל הכרחי לצורך התפתחות הקבוצה ועתידה. על ידי לקיחת תפקיד פעיל בקבוצה, חבריה לוקחים אחריות על הפגישה. הם חולקים את התפקידים, אבל גם חולקים את התגמולים של עזרה לאחרים.
בינתיים, הקבוצה גם זכתה לחוות מצפון קבוצה בריא. כל המנהיגים יכולים ללכת בעקבות דוגמה זו של הפיכה למשרת מהימן בתוך הפורמט של 12 הצעדים. בפגישות השירות הבאות, המנהיג המקורי ייבְ חר לוותר על עמדת המנהיגות ולתת לאחרים לתפוס את המנהיגות בפגישה.
בניגוד לכך, יש מנהיגי קבוצות חדשות שמנסים לשלוט בפגישה שלהם ביד רמה. הם חושבים שהם יודעים מה נכון עבור ACA ועבור הקבוצה; כמעט ואין מקום לדיון בפגישות השירות או בנסיבות שקשורות לענייני לענייני ACA.
חברים מפעילי-שליטה אלה עלולים לגרום נזק לקבוצה ולפלג אותה. נראה שהם מתנהגים כמו "משטרת המסורות" ומוכנים לצאת לקרב על כללי פגישות השירות, האג'נדה בפגישות השירות ואופן ניהול הדיון וההצבעות.
אם ההתנהגות קצרת -הרוא י שלהם לא נבלמת, הדבר יכול ממש להרוג את הקבוצה. המחלוקות בפגישות השירות גולשות לתוך הפגישות הרגילות, רגשות נפגעים וטינות מתפתחות. חברים מפסיקים להגיע לפגישות או מרגישים שזה לא בטוח עבורם לתמוך בקבוצה על ידי מתן שירות. הקבוצה ממשיכה לסבול, עד שמישהו מבקש מ'אלוהים' אוהב להיכנס לפגישת השירות של הקבוצה ולפגישות הרגילות שלה.
ייתכן שחברי הקבוצה ישמיעו קול ויקראו לקיים פגישה מיוחדת כדי לדון בדרכה של הקבוצה. אם המצב הדרדר מספיק, ייתכן שבהצבעה האדם שייסד במקור את הקבוצה או בעל התפקיד שמפעיל שליטה יוחלף בתפקידו. כתוצאה מכך, אותו "מנהיג" שחש נבגד עשוי לעזוב את הפגישה, מתוך הרגשה שהקבוצה נטשה אותו. אבל הפגישה תמשיך להתקיים כל זמן שהיא דבקה בצעדים ובמסורות של ACA.
ב-AA נוהגים לכנות חברי קבוצה שלוקחים פיקוד על הקבוצה ומתנהגים בצורה שליטתית "קדושים בעיני עצמם [Deacons bleeding] ייתכן מאוד שכוונותיהם היו טובות כאשר הם פתחו קבוצת ACA ,אבל הם לא באמת הקפידו לעבוד את תוכנית ACA . חלק מאותם חברים הפכו את עצמם לדמויות סמכות שמזיקות ליכולת של הקבוצה לעזור לאחרים. החדשות הטובות הן ש"קדושים בעיני עצמם" אלה יכולים ללמוד מהניסיון.
על ידי יישום תוכנית ACA הם יכולים להפוך למשרתים מהימנים ובסופו של דבר להתפתח לכדי 'זקנים חכמים'. כה רב הוא כוחן של התוכנית ושל המסורת השנייה, כאשר אנחנו מניחים ל'כוח העליון' להנחות את התנהגותנו.
לסיכום, לאף אחד אין סמכות על אף אחד אחר ב – ACA, אבל יש ויש לנו מנהיגים שנבחרים בהצבעה ומשרתים את מי שבחרו בהם. הם לא שולטים, אבל הם מנהיגים על ידי דוגמה אישית. מצפון הקבוצה שלנו הוא שיטה רוחנית שבאמצעותה 'הכוח העליון' בא לידי ביטוי בדיונים שלנו ובהחלטות שאנחנו מקבלים. רוב ההחלטות שלנו מבוססות על מה הכי טוב לכמה שיותר אנשים, ולא על מה הכי טוב עבור אנשים ספורים. ענווה אין משמעה שאנחנו סמרטוט רצפה או שאין לנו דעה. משמעה שאנחנו נשארים ממוקדים בעקרונות של ACA.
אנחנו פותחים את הדלת כדי להקשיב להכוונה מ'הכוח העליון' שלנו. אנחנו מביאים לדיונים אלה את נסיוננו בעבודת 12 הצעדים של ACA. אנחנו מיישמים כניעה, תקווה, נכונות, מחילה ועקרונות אחרים מהצעדים בפגישות השירות ובדיונים הקבוצתיים. אנחנו לומדים להבחין ולהבדיל ורואים שרעיונות מסוימים נראים טובים ומושכים, אבל עלולים להסיט אותנו מלחתור למה שהכי טוב בשביל ACA. אנחנו יכולים לצפות לטוב ביותר ולקבל את הטוב ביותר בהחלטותינו.
נושאים לכתיבה / שיתוף
1. מהו אלוהים אוהב?
-
מהו אלוהים אוהב?
-
הסביר/י את המונח "מצפון קבוצה"
-
הסביר/י את תהליך קבלת ההחלטות של מצפון הקבוצה
-
מדוע החכמה הקולקטיבית של הקבוצה טובה יותר מדעתו של אדם אחד?
-
תאר/י חוויה מוצלחת אחד שהייתה לך בקבלת החלטה קבוצתית בתוכנית ACA.
-
מהו העיקרון הרוחני במסורת שתיים?
כוח עליון. אני מבין/ה שאת/ה משמיע/ה את קולך במצפון קבוצה. אני מבקש/ת ממך להזכיר לי שחייה של התכנית שלי, וכפועל יוצא גם ההחלמה האישית שלי, תלויים בנכונות שלי לשים את טובתה של הקבוצה מעל הרצון האישי שלי. כאשר אני חולק/ת על הדעה המשותפת של חבריי וחברותיי לשירות, תן לי לבטא את הטענות שלי בכנות ומתוך כבוד לאחרים. תן לי להקשיב לדעות של אחרים ולשקול אותן. הלוואי שאומר את דעתי ואתמוך בכל החלטה של הקבוצה, כולל החלטות שאיתן אולי אני לא מסכים/ה. רצונך ולא רצוני ייעשה